היקף הזכויות הסוציאליות לעובד הזר

ציטוט מתוך: זכויות סוציאליות לעובדים זרים בישראל - ביטוח לאומי [DOC]
                               
...https://www.btl.gov.il/.../the%20rights%20foriner%20in%20

Image preview

הזכויות הסוציאליות שמקנה חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-  2005 (להלן- החוק), ניתנות, בעיקרן, לתושבי ישראל.
עובד זר, מעצם הגדרתו, אינו נחשב תושב ישראל, כפי שיפורט בהרחבה להלן. עם זאת, לפי הוראות החוק, כל עובד זר מבוטח בענפי הביטוח הבאים (אף שאינו תושב ישראל):

א.    ביטוח מפני פגיעה בעבודה, שלפי הוראות פרק ה' בחוק; ענף זה מבטח את העובד ובני משפחתו במקרה של פגיעה בעבודה, בתנאים דומים לתנאי הביטוח החלים על עובד ישראלי.
בהקשר זה יש לציין כי הביטוח לנפגע בעבודה כולל גם מגוון רחב של גמלאות בעין (טיפולים רפואיים, שיקום וכיוצ"ב), ולא רק גמלאות כסף (לעניין זה נודעה חשיבות רבה, שעה שהמחוקק ביקש לשלול גמלאות ממי ששוהה בישראל שלא כדין- ר' להלן) .

ב.    ביטוח מפני פרוק או פשיטת רגל של המעסיק, לפי הוראות פרק ח' בחוק; ענף זה מבטיח, בכפוף למגבלות שנקבעו בחוק, את תשלום שכרו של העובד וכן תשלום הפרשות סוציאליות לקופת גמל, שעה שהמעביד אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו כלפי עובדיו. גם כאן תנאי הביטוח דומים בעיקרם, לאלו של העובד הישראלי.

ג.    ביטוח אמהות לפי פרק ג' בחוק; מכח ענף ביטוח זה זכאית עובדת זרה, או אשת עובד זר המועסק בישראל, לכל אלה-
i.    מענק אשפוז (מענק המשתלם לבית החולים בו אושפזה היולדת, לכיסוי הוצאות האשפוז).
ii.    מענק לידה (מענק המשתלם ליולדת בבית החולים, במימון המוסד לביטוח לאומי  ).
iii.    קצבת לידה (קצבה המשתלמת במשך 9 חודשים, למי שילדה שני ילדים ויותר בלידה אחת).

שלוש הגמלאות דלעיל משתלמות לעובדת זרה או למי שנישאה לעובד זר, אף אם אינה מועסקת בעצמה. תנאי הביטוח דומים לאלו של תושבי ישראל, בשני חריגים- לגבי העובדת הזרה נדרש כי הלידה ארעה בישראל, וכי ליולדת (או לבן זוגה) יש לפחות 6 חודשי העסקה רצופים בישראל. כך נקבע במפורש בהוראות סעיף 40(א) בחוק.

iv.    דמי לידה (גמלה שנועדה להחליף את שכרה של העובדת); גמלה זו משתלמת רק למי שהועסקה בישראל בתקופה המינימלית הדרושה לשם יצירת הזכאות, ובתנאים דומים לאלו הנדרשים מעובדת ישראלית.

ד.    קצבת ילדים לפי הוראות פרק ד' בחוק; תשלום הקיצבה מתאפשר בשל הוראות סעיף 65(א)(2) לחוק, הקובע כי גם "יחיד היושב בישראל" ייחשב מבוטח לעניין הוראות פרק ד' (אף שאינו תושב ישראל).
אף שתכליתה המקורית של ההוראה המבטחת "יחיד היושב בישראל" היתה אחרת , היא משמשת כיום גם לעניין תשלום קצבת הילדים בעד ילדי עובדים זרים, כאמור. עם זאת יצויין כי מספר הזכאים לקצבה לעניין זה הוא זעום ונאמד בעשרות בודדות בלבד. זאת בשל כך שהזכאות לקצבה מותנה בשהות חוקית בישראל (ר' התייחסות מפורטת בהמשך), ולאור העובדה שמרבית העובדים בזרים השוהים בישראל כדין, יושבים בישראל ללא ילדיהם.

הזכות לשרותי בריאות;
הזכויות שפורטו לעיל הינן זכויות מתחום הבטחון הסוציאלי, שהמוסד לביטוח לאומי אחראי על נתינתן. עם זאת, ברשימה העוסקת בזכויותיו הסוציאליות של העובד הזר אין להתעלם גם מהזכות לקבלת שרותי בריאות, המצויה בעיקרה בתחום טיפולו של משרד הבריאות.
כפי שיפורט להלן, אין רואים בעובד זר תושב ישראל, ומשכך גם אין הוא מבוטח לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994  (להלן- חוק ביטוח בריאות). עם זאת, מכח הסמכות המוקנה לו בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א- 1991, (להלן- חוק עובדים זרים), התקין שר הבריאות צו הקובע הסדר מפורט ומחייב לביטוחו של עובד זר בישראל, במסגרת ביטוח רפואי פרטי. צו זה הוחל מראשיתו גם על עובדים זרים השוהים בישראל שלא כדין, אך הוא מקנה זכויות לשרותי בריאות פחותים מאלו שלהם זכאי תושב ישראל (בנושא זה הוגשה עתירה לבית המשפט העליון, שנדחתה. בעניין מריה פילורה).

נוסף על האמור, עומדות לעובד זר הזכויות המוקנות בחוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996, שאינן מותנות בתושבות (מטבע הדברים, מדובר בזכויות מצומצמות ביותר, ובמצבים רפואיים המחייבים התערבות דחופה).

 

 

תגובות

פרסום תגובה חדשה

  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.

מידע נוסף על אפשרויות מבנה קלט