עובדים זרים - המועד לפדיון חסכון פנסיוני

 נכתב ע"י נחמן גילעד מנכ"ל גיל עד עו"ז לסיעוד בע"מ | 08/08/2013, עודכן 01/02/2018
 

המחלוקת מתנהלת בעיקר בין עמותת "קו לעובד"[1] לבין עמותת "קו למעסיק"[2] אך היא משפיעה על התנהלות עובדים זרים, המעסיקים שלהם והלשכות הפרטיות בהם רשומים הצדדים. על פי עמדת "קו למעסיק" המעסיק חייב להעביר את הסכומים שהצטברו בחשבון הפנסיה לידי העובד רק ביום שבו הוא עוזב את מדינת ישראל לצמיתות ולא יחזור אליה במעמד של "עובד זר". מנגד, על פי עמדת "קו לעובד" המעסיק חייב להעביר את הסכומים שהצטברו בחשבון הפנסיה לידי העובד עם סיום העסקתו גם אם לא יצא את ישראל.

ביום 21/07/2013 עמותת "קו לעובד" הפיצה בקרב הלשכות הפרטיות מסמך בנושא: "הנחיה לשחרור כספי הפנסיה במועד היציאה מהארץ". במסמך נטען כי ההנחיה לתשלום כספי החסכון לידי העובד הזר ביום שבו הוא עוזב את מדינת ישראל לצמיתות, היא "הנחיה מטעה ומוטעית אשר אינה עולה בקנה אחד עם פסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה ואף לא עם השכל הישר והדין." בהתייחסות אל הלשכות הפרטיות נכתב עליהן במסמך עוד כי: "...הנחייתכם למעסיקים לפיה אין להעביר לעובדים את הכספים שהיה אמור המעסיק להפריש לקרנות פנסיה בעת עזיבת העבודה או במהלכה, אלא רק במועד היציאה מהארץ, מהווה הטעיית מעסיקים ופגיעה בזכויות העובדים, כיוון שהמדובר בתשלום פיצוי על אי הפרשות לפנסיה."

בעקבות עמדת "קו לעובד" כאמור לעיל, פנתה עמותת "קו למעסיק" אל עו"ד איריס מעיין הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה במשרד הכלכלה, ותגובתה פורסמה בקרב הלשכות הפרטיות ביום 01/08/2013, כדלהלן:
"בשלב זה עמדתי לעניין ההפרשות לפי צו ההרחבה בנוגע לפנסיה היא כלהלן:-
החובה להפריש כספים בהתאם לצו ההרחבה או להסכם מיטיב אחר – היא חובה בחוק שיש לבצעה ולא ניתן להמתין לצורך מילויה.
אם לא ניתן לקיימה כלשונה בדיוק על פי הוראות צו ההרחבה (משום שחברות המבצעות חסכונות פנסיוניים לאזרחי ישראל ותושביה אינן מוכנות לערוך חסכונות שכאלה ל"עובדים זרים" וגם עדיין לא נחקקו התקנות המיסדות קרן ייעודית לצורך העניין בהתאם להוראות סע' 1 יא' לחוק עובדים זרים)  --  יש לקיים את החובה בקירוב האפשרי. לצורך כך הוציא המשרד את ההמלצה שהיא כמעט לשון חיוב (אלא אם נמצא פתרון אחר טוב יותר).
לכן: כספים לפנסיה בגין עבודת כל עובד (ובכלל זה עובד זר בסיעוד) יופרשו כחוק לחשבון ייעודי - שייפתח לצורך צבירת כספים אלה, ויהיה ברור לכל המעורבים בדבר (העובד, המעסיק, וגורמים אחרים הקשורים בנושא) להיכן בדיוק מופרשים הכספים הללו. חשבון ייעודי שכזה יכול להיות חשבון שיפתח ע"י המעסיק ויכונה 'חשבון לצבירת כספים לפי צו בנוגע לפנסיה בגין עבודת העובד XXXX מס' דרכון YYY'. הכספים יופרשו וייצברו בחשבון עד למועד שבו העובד יסיים את תוחלת חיי התעסוקה שלו בישראל, כלומר עד למועד שבו תסתיים אשרת השהיה שלו לצורך עבודה בארץ והוא ישוב לארצו לצמיתות שלא על מנת לשוב ולעבוד כאן (כלומר עד למועד שבו לא יקבל עוד אשרת שהיה מסוג ב'1). אם העובד מחליף מעסיק במהלך תקופת שהייתו כחוק לצורך עבודה בישראל – ניתן להעביר את הכספים מחשבון הפקדון שנפתח ע"י המעסיק הקודם לחשבון ייעודי חדש שייפתח ובו ייצברו הכספים שיופרשו בגין העסקתו ע"י המעסיק החדש (ההדגשה ע"י מחבר המאמר).
אציין כי בהתאם לצו ההרחבה הכספים המופרשים לטובת העובד הם משלושה 'כיסים': כיס המעסיק לטובת חסכון פנסיוני; כיס העובד לטובת חסכון פנסיוני וכיס המעסיק לטובת פיצויים  --  הכל לפי האחוזים המפורטים בצו.
במקרה של זכאות לפדיון הכספים שהופרשו כנ"ל – העובד יקבל אליו (בכפוף להוראות הצו) את כל הכספים שהופרשו ללא יוצא מהכלל (לרבות הכספים שהופרשו מכיס המעסיק לטובת פיצויים).
במקרה של זכאות לפיצויי פיטורין וגם זכאות לפדיון הכספים שהופרשו כנ"ל  - מכלל הכספים להם זכאי העובד כפיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורין יש לנכות את הכספים שהופרשו כפיצויי פיטורים לפי צו ההרחבה ואשר נפדו ע"י העובד לפי צו זה.
עמדת "קו לעובד", כאמור במכתב שצירפת לי - מוכרת לנו ובשלב זה אין היא משקפת גם את עמדתנו.
 
בברכה,
איריס מעיין, עו"ד
ממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה"

חרף העובדה שהממונה על זכויות עובדים זרים דחתה את עמדת "קו לעובד", למרבה ההפתעה אף אחד מן הגורמים המעורבים לא מצא לנכון להזכיר את הוראות חוק עובדים זרים [3] המתייחס לסוגיית מועד התשלום באופן מפורש וברור. בחוק עובדים זרים, תשנ"א- 1991 (נוסח מלא ומעודכן), בפרק ד': הפקדת כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל סעיף ד' , נקבע כדלהלן:
"עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע שר הפנים, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל: המועד שיקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור."

גם מעיון בזכותון לעובד הזר סעיף 2.11 שנושאו "זכות לפנסיה" אנו למדים כי: "כל עובד (ובכלל זה העובדים הזרים) זכאים כי יופרשו לטובתם כספים מידי חודש בחודשו עבור 'חסכון פנסיוני'. זכאות זאת מקורה בצו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי בעניין. את צו ההרחבה ניתן למצוא בחוצץ חקיקה באתר זה.
 ... יובהר – העובד אינו זכאי לקבל את הכספים שהופרשו עבורו לפנסיה אלא רק במועד שבו הוא מסיים לשהות בישראל בסטטוס של עובד זר ולא יכול לשוב ולקבל סטטוס שכזה בישראל (כלומר, במועד שעוזב את ישראל לצמיתות ולא יחזור אליה במעמד של עובד זר)."

בנסיבות כפי שתוארו לעיל מסתמן כי עמותת "קו לעובד" נוקטת עמדה לעומתית שקוראת תגר על הוראה חד משמעית של חוק עובדים זרים, מתעמתת עם הנחייה מפורשת ב"זכותון לעובד הזר" ונדחית ע"י משרד הכלכלה. אם ראוי וצודק לשנות את מועד קבלת החסכון הפנסיוני בידי העובד הזר תואיל עמותת "קו לעובד" לנקוט בהליכים במסדרונות הכנסת לשינוי בחוק עובדים זרים. אך עד אז עלינו לכבד את המועד לתשלום כספי החסכון הפנסיוני ש"...לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור."

באורים ומקורות
[1] קו לעובד היא עמותה הפועלת בישראל מאז שנת 1991 ואשר מטרתה הגנה על זכויות עובדים בעלי מעמד נמוך ,זרים ואזרחים, בישראל ובשטחים הנתונים לשליטתה.
[2] קו למעסיק הוא מוקד מידע ויעוץ משפטי ופיננסי המספק מענה למעסיקים פרטיים בחינם כתרומה לקהילה וכל מטרתו היא להגן על זכויות המעסיקים הפרטיים בישראל ולהוות עבורם רשת ביטחון המעניקה פתרונות מלאים ושקט נפשי בכל ההתנהלות מול העובדים.
[3] חוק עובדים זרים