שכר עובדים זרים בסיעוד לפי עמותת קו לעובד

 שכר עובדים זרים בענף הסיעוד כפי שפורסם בדף "פייסבוק" של עמותת קו לעובד, ביום רביעי 6 בדצמבר 2017 :

שכר חודשי למטפלות סיעוד זרות - עדכונים והבהרות

https://www.gov.il/BlobFolder/policy/fees_update_foreign_workers_2017/he/fees_updates_foreign_workers_2017.pdf
•    הסכום המותר לניכוי עבור מגורים הוא למעסיק המתגורר בשכירות. ככל שהמעסיק מתגורר בדירה בבעלותו / בעלות משפחתו (למעשה ככל שהמעסיק אינו משלם דמי שכירות חודשיים), הסכום המותר הוא מחצית מזה המופיע בטבלה.
•    הסכום המותר לניכוי עבור ביטוח רפואי הוא מחצית מהסכום המשולם בפועל, ולא יותר מהסכום המצויין בטבלה - אם המעסיק משלם בפועל סכום הנמוך מ- 250 ש“ח בחודש, עליו לנכות בדיוק מחצית מהסכום שהוא משלם.
•    לגבי כל הניכויים המוזכרים מעלה, רשאי המעסיק לנכותם משכר העובדת "בזמן אמת" במהלך תקופת ההעסקה עד תקרת הסכומים הנקובים. אלו רכיבים שהדין מעניק למעסיק רשות לנכותם אך לא מחייבו לעשות כן. סכומים שלא נוכו במהלך ההעסקה השוטפת לא ניתן לנכות באופן רטרואקטיבי (ע“ע (ארצי) 60487-01-16‏ פלורס נ‘ רוזנברג).
•    על פי הפסיקה, מעסיק רשאי לנכות משכר העובדת סכום חודשי שאינו עולה על 10% משכר המינימום עבור הוצאות כלכלה (ע"ע (ארצי) 300333/97‏ כהן נ‘ קבררה) - כלומר, עד 530 ש“ח בחודש. עם זאת, על מנת שניתן יהיה לנכות את הסכום, על המעסיק לספק לעובדת את כלכלתה בפועל במהלך ההעסקה, וכן על העובדת להסכים לקבל 10% משכרה ב“שווה כסף“ (כלומר - כלכלה) במקום בכסף. על העובדת לאשר כי היא מסכימה בחתימתה על מסמך המציין את הניכוי הנ“ל במפורש (אם במסגרת חוזה ההעסקה או כל הסכם אחר בין הצדדים). ללא אישור העובדת לא ניתן לנכות את הסכום באופן ”אוטומטי“ (ע“ע (ארצי) 60487-01-16‏ פלורס נ‘ רוזנברג).
•    סך כל הסכומים שמנכה המעסיק משכר העובדת אסור שיעלו על 25% מהשכר ברוטו, ולפי שכר המינימום הנוכחי, אסור שיעלו על 1,325 ש“ח בחודש.
•    סכומים המשולמים לעובדת במהלך החודש (דוגמת ”דמי כיס“ שבועיים) הם חלק מהשכר החודשי ומהווים למעשה מיקדמה על חשבון השכר. ככל שהוסכם על שכר חודשי כולל, יכלול גם את התשלומים הללו. הסכומים המשולמים על בסיס שבועי מהווים חלק בלתי נפרד מהשכר של העובדת גם לצורכי חישוב זכויותיה הסוציאליות.
•    ככלל, אין כל מניעה לשלם לעובדת שכר הגבוה משכר המינימום הקבוע בחוק. עם זאת, ישנו איסור מוחלט על תשלום שכר הנופל משכר המינימום (אחרי הניכויים המותרים).
•    במקרה בו מעסיק משלם שכר גבוה משכר המינימום ומבקש להפחית את שכר העובדת כדי להתאימו לשכר המינימום, מהווה ההפחתה הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה. במקרה כזה, רשאית העובדת לדרוש להשיב את השכר לקדמותו, ואם לא יושב, תהא רשאית להתפטר בתנאי מפוטרת עם כל הזכויות הנלוות לכך.
•    תנאים סוציאליים שהם תלויי שכר (חופשה שנתית, פיצויי פיטורים, הפרשות פנסיוניות לגמל ולפיצויים, תשלום בעד ימי חג וימי מנוחה שבועיים) יחושבו תמיד על פי השכר ברוטו לפני הניכויים המותרים.
•    אורכו של יום מנוחה שבועי של עובדת וכן של יום חג הינו 25 שעות רצופות ( עע (ארצי) 47576-10-12 זטלמן נ‘ פטרוב).
•    עובד המועסק במהלך יום המנוחה השבועי / החג, זכאי לתשלום בעד יום עבודה (24 שעות) בתוספת שכר שעה אחת, ובסה“כ 25 שעות, במכפלת 150%. באם יוצא העובד למנוחה בת 24 שעות בלבד, יהא זכאי לתשלום בעד שעה אחת נוספת לפי שכר שעה במכפלת 150% ( עע (ארצי) 11874-03-16 שטינברג נ‘ טודיקה). כלומר - על פי שכר המינימום החדש, התשלום עבור עבודה ביום מנוחה שבועי / חג הינו 360 ש“ח ליום.